מה זה מלכ״ר? ההבדל בין עמותה, מוסד ציבורי וסעיף 46 – מדריך 2026

מה פירוש מלכ״ר?

מלכ״ר הוא קיצור של מוסד ללא כוונת רווח. זהו בעיקר סיווג לפי חוק מס ערך מוסף, ולא צורת התאגדות משפטית.

גוף עשוי להתאגד כעמותה או כחברה לתועלת הציבור, ולאחר מכן לבקש מרשות המסים לסווג את פעילותו כפעילות מלכ״רית. רשות המסים בוחנת את המטרות, מקורות ההכנסה, אופן התמחור, מבנה הפעילות והשימוש בכספים.

לכן, כאשר אומרים “יש לי מלכ״ר”, השאלה הראשונה צריכה להיות:
מהי צורת ההתאגדות, אילו תיקים נפתחו ברשויות ואילו אישורים קיימים בפועל?

רישום וסיווג מוסד ללא כוונת רווח במע״מ

ארבעת המעמדות שחשוב להפריד ביניהם

1. עמותה או חל״צ – צורת ההתאגדות

עמותה רשומה לפי חוק העמותות. חל״צ רשומה כחברה לפי חוק החברות, בתקנון הכולל מטרות ציבוריות ואיסור חלוקת רווחים. זהו הרובד המשפטי:
מי הגוף, מי חבריו או בעלי מניותיו, כיצד מתקבלות החלטות ומי מוסמך לפעול בשמו.

2. מלכ״ר – הסיווג במע״מ

הסיווג קובע כיצד מתייחסים לפעילות לצורכי מע״מ ומס שכר. הוא ניתן לאחר הגשת בקשה ובחינת הפעילות, ואינו נוצר אוטומטית עם רישום העמותה.

3. מוסד ציבורי – המעמד במס הכנסה

פקודת מס הכנסה מגדירה מוסד ציבורי לפי מבנה החברים, המטרות הציבוריות והשימוש בנכסים ובהכנסות. לפי ההגדרה, מדובר בחבר בני אדם של שבעה לפחות, שרובם אינם קרובים זה לזה, הפועל למטרה ציבורית ונכסיו והכנסותיו משמשים להשגת אותה מטרה בלבד.

4. אישור לפי סעיף 46 – הזיכוי לתורמים

זהו אישור נפרד שמאפשר לתורמים לקבל זיכוי ממס בגין תרומה. האישור אינו חלק מתעודת רישום העמותה ואינו מתקבל אוטומטית עם פתיחת תיק מלכ״ר.

מכאן שגוף יכול להיות עמותה ומלכ״ר, אך ללא סעיף 46. הוא יכול גם להחזיק באישור ניהול תקין אך עדיין להיות בתהליך מול רשות המסים.

האם מלכ״ר רשאי להרוויח כסף?

כן. גוף ללא כוונת רווח אינו חייב לסיים כל שנה באפס. הוא יכול לצבור עודף לצורך פעילות עתידית, קרן חירום, רכישת ציוד או הרחבת פרויקט.

ההבדל המרכזי הוא שהעודף אינו מיועד לחלוקה לחברים, למייסדים או לבעלי תפקידים. הוא צריך להישאר בגוף ולשמש למטרותיו.

לכן חשוב להבחין בין עודף תקציבי לגיטימי לבין מצב שבו כספי העמותה מועברים לבעלי עניין ללא הצדקה, בתנאים חריגיםאו בניגוד למטרות.

אילו הכנסות יכולות להיות למלכ״ר?

מלכ״ר יכול לקבל מקורות מימון מגוונים:

• תרומות מיחידים ומחברות.
• תמיכות ממשרדי ממשלה ורשויות מקומיות.
• הקצבות מקרנות וגופים ציבוריים.
• דמי חבר.
• השתתפות עצמית של מקבלי שירות.
• הכנסות מאירועים, הרצאות, קורסים או פעילות קהילתית.
• הכנסות מנכסים או מהשקעות.
• מכירת מוצרים או שירותים הקשורים למטרות הגוף.

לא כל תקבול הוא תרומה, ולא כל הכנסה פטורה ממס. צריך לסווג כל מקור לפי מהותו, תנאיו והקשר שלו לפעילות הציבורית.

לדוגמה, כסף שניתן ללא תמורה עשוי להיות תרומה. תשלום עבור קורס, כרטיס לאירוע או שירות מסוים עשוי להיות הכנסה מפעילות, גם אם הגוף משתמש בכסף למטרה טובה.

כיצד מלכ״ר מתנהל במע״מ?

בפעילות שסווגה כמלכ״רית הגוף אינו מתנהל כמו עוסק מורשה. הוא בדרך כלל אינו גובה מע״מ על הפעילות המלכ״רית ואינו מנכה מס תשומות ששילם לספקים בגינה.

לכן מחיר ששילם מלכ״ר לספק כולל את המע״מ כחלק מהעלות. הדבר משפיע על תקציב פרויקטים ועל בחירת ספקים, משום שהמע״מ אינו “חוזר” כפי שהוא עשוי לחזור לעוסק מורשה.

גם מסמכי ההכנסה שונים. בפעילות מלכ״רית נהוג להפיק קבלה על תקבול ומסמך דרישה או חשבון לפי הצורך, ולא חשבונית מס של עוסק מורשה.
כאשר קיימת פעילות אחרת, יש לבדוק את הסיווג המתאים לפני הפקת המסמך.

מה קורה כאשר למלכ״ר יש פעילות מסחרית?

עצם העובדה שכל הרווחים נשארים בעמותה אינה מספיקה כדי להפוך כל פעילות לפעילות מלכ״רית. אם הגוף מוכר שירותים או מוצרים במחירי שוק, מתחרה באופן קבוע בעסקים, פועל להפקת רווחים או מנהל פעילות נפרדת בעלת אופי מסחרי, רשות המסים עשויה לבחון סיווג אחר.

בבדיקה עשויים להישקל, בין היתר:

• מטרת הפעילות ומה הקשר שלה למטרות העמותה.
• אופן התמחור והאם הוא מכוון לרווח.
• מי מקבל את השירות.
• מקורות המימון.
• מידת התחרות בעסקים רגילים.
• האם הפעילות מתנהלת בנפרד מבחינה תפעולית וחשבונאית.
• מה נעשה בעודפים.

כאשר קיימת פעילות מעורבת, נכון לבדוק מראש אם נדרשת הפרדה בספרים, רישום של פעילות עסקית או מבנה משפטי נפרד. טיפול רק לאחר ביקורת עלול להיות יקר ומורכב יותר.

מס שכר והעסקת עובדים במלכ״ר

במקום מע״מ על עסקאות, מלכ״ר המעסיק עובדים עשוי להיות חייב במס שכר.
שיעור מס השכר למלכ״ר הוא ככלל 7.5% מהשכר החייב, בכפוף לפטור השנתי ולכללים החלים.

בשנת 2026 מלכ״ר שסך השכר השנתי ששילם אינו עולה על 203,323 ₪ עשוי ליהנות מהפטור הקבוע בחוק. הבדיקה נעשית לפי השכר השנתי המצטבר ולא רק לפי משכורת של חודש מסוים.

בנוסף למס שכר, העמותה היא מעסיק לכל דבר ועליה לטפל בתלושים, מס הכנסה, ביטוח לאומי, פנסיה, טופסי 106 ודיווחי ניכויים.

לוח העזר לחישוב מס הכנסה ושכר עבודה לשנת 2026

מס הכנסה: האם כל הכנסות המלכ״ר פטורות?

לא. הפטור של מוסד ציבורי לפי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה תלוי בעמידה בתנאים, והוא אינו פוטר אוטומטית כל סוג הכנסה.

הכנסות מתרומות ותמיכות המשמשות למטרות הציבוריות שונות מהכנסה מעסק שהמוסד מנהל. פעילות עסקית, הכנסות מסוימות מנכסים או עסקאות עם צדדים
קשורים עשויות להצריך בדיקה נפרדת ואף ליצור חבות במס.

לכן בדוח השנתי חשוב להפריד בין:

• תרומות ותמיכות.
• דמי חבר.
• הכנסות מפעילות ציבורית.
• הכנסות מפעילות בתשלום.
• הכנסות מנכסים והשקעות.
• הכנסות מחו״ל.
• עסקאות עם צדדים קשורים.

מוסדות ציבור מגישים דוח שנתי על הכנסות והוצאות באמצעות טופס 1215, בצירוף הדוחות והנספחים הנדרשים.

דוח שנתי למוסד ציבורי – טופס 1215

הנהלת חשבונות ובקרה פנימית במלכ״ר

הנהלת חשבונות טובה צריכה לתת תשובה לשלוש שאלות:
מאיפה הכסף הגיע, לאיזו מטרה הוא נועד ועל מה הוא הוצא.

המערכת צריכה לאפשר, בין היתר:

• מעקב אחר תרומות לפי תורם ופרויקט.
• הפרדה בין כספים מוגבלים לכספים לשימוש כללי.
• מעקב אחר תמיכות ותנאי השימוש בהן.
• בקרה בין תקציב לביצוע.
• התאמות בנק וכרטיסי אשראי.
• מעקב אחר התחייבויות לספקים ולעובדים.
• רישום רכוש קבוע ומלאי, כאשר רלוונטי.
• תיעוד החלטות ועד ואישורי תשלום.
• הפקת נתונים לדוח הכספי ולדוח המילולי.

בעמותה שמקבלת כסף למטרה מוגדרת, עצם קיומו של כסף בחשבון אינו אומר שניתן להשתמש בו לכל הוצאה. המעקב החשבונאי צריך לשקף גם את המגבלות שקבע התורם או הגוף המממן.

אילו דוחות מלכ״ר ועמותה צריכים להגיש?

דיווחים לרשם העמותות

עמותה וחל״צ נדרשות לדיווחים שנתיים לרשות התאגידים. הדיווח כולל בהתאם לנסיבות דוח כספי, דוח מילולי, החלטת האסיפה הכללית, התייחסות ועדת הביקורת או הגוף המבקר, מידע על בעלי תפקידים ופרטים נוספים.

דוח שנתי למס הכנסה

מוסד ציבורי מגיש דוח הכנסות והוצאות בטופס 1215 והנספחים הרלוונטיים. דוח זה אינו מחליף את הדיווח לרשם העמותות.

דיווחי ניכויים ושכר

גוף המעסיק עובדים או מבצע תשלומים החייבים בניכוי במקור נדרש לדיווחים השוטפים ולדוחות השנתיים המתאימים.

דיווח תרומות

מוסד בעל אישור סעיף 46 חייב החל משנת 2026 לדווח על התרומות באמצעות מערכת תרומות ישראל, כמפורט בהמשך.

מתי עמותה חייבת למנות רואה חשבון מבקר?

לפי סעיף 19(ג) לחוק העמותות, עמותה שמחזורה השנתי עולה על הסכום המתואם חייבת למנות רואה חשבון. בשנת 2026 הסכום הוא 1,380,630 ₪.

הסף מתייחס למחזור, לא לעודף ולא ליתרת הכסף. גם עמותה שמוציאה כמעט את כל הכנסותיה עשויה לעבור את הסף.

מתחת לסף עשויה עדיין להיות דרישה לרואה חשבון מכוח תקנון, תמיכה, מכרז, תורם, בנק או הסכם. נוסף על כך, העמותה עדיין נדרשת להנהלתחשבונות, דוחות וביקורת של ועדת הביקורת או הגוף המבקר.

חוק העמותות – מאגר החקיקה הלאומי

מהו אישור ניהול תקין?

אישור ניהול תקין הוא אישור של רשם העמותות המעיד כי העמותה הגישה את המסמכים הנדרשים ולא נמצא בבדיקה מידע שמונע את מתן האישור, בהתאם לכללים ולתקופה הרלוונטית.

האישור נדרש פעמים רבות לצורך:

• תמיכות ממשרדי ממשלה ורשויות מקומיות.
• התקשרויות עם גופים ציבוריים.
• הקצאת קרקע או מבנים.
• פטורים או הקלות מסוימות.
• דרישות של קרנות ותורמים.
• בקשה להכרה לפי סעיף 46.

האישור אינו קבוע לצמיתות. יש להמשיך להגיש דוחות, לשלם אגרה, לעדכן בעלי תפקידים ולפעול בהתאם למטרות ולכללי הניהול.

אישור ניהול תקין לעמותה או לחל״צ

סעיף 46: מה מקבל התורם ומה נדרש מהעמותה?

אישור לפי סעיף 46 מאפשר לתורם לקבל זיכוי ממס בגין תרומה למוסדהמאושר. האישור חייב להיות בתוקף במועד הרלוונטי, וניתן לבדוק אותו במערכת רשות המסים.

בשנת 2026:

• יחיד זכאי, בכפוף לחבות המס ולתקרות, לזיכוי בשיעור 35% מהתרומה.
• סכום התרומות המזערי המזכה הוא 207 ₪ במצטבר בשנת המס.
• הסכום מתייחס לזכאות התורם, לא לסכום המינימלי שהעמותה רשאית לקבל.
• האישור אינו ניתן אוטומטית לעמותה חדשה.

רשות המסים דורשת מגוף חדש לפחות דוח כספי שנתי אחד, מסמכי התאגדות, רשימת בעלי תפקידים, אישור ניהול תקין, רישום במס הכנסה ובמע״מ, אישור ניכוי מס במקור ומסמכים נוספים.

הגשת בקשה לפי סעיף 46 – טופס 5245

בדיקת תוקף אישור סעיף 46 של מוסד ציבורי

דיווח תרומות: השינוי החשוב שנכנס לתוקף ב־2026

החל מ־1 בינואר 2026 כל מוסד ציבורי בעל אישור לפי סעיף 46 נדרש לדווח לרשות המסים על כל תרומה שקיבל, ללא מגבלת סכום, באמצעות מערכת תרומות ישראל.

הדיווח כולל בין היתר:

• פרטי התורם.
• מספר הקבלה.
• תאריך התרומה.
• סכום התרומה.
• אמצעי התשלום.
• פרטי צ׳קים, כאשר רלוונטי.
• דיווח על ביטול תרומה או קבלה.

המידע מועבר לאזור האישי של התורם ומשמש לתיאום מס, לדוחות שנתייםולהחזרי מס. לכן מערכת הקבלות והנהלת החשבונות צריכות להיות מוכנות לדיווח מדויק, לרבות תיקונים וביטולים.

דיווח מוסד ציבורי על תרומות – מערכת תרומות ישראל

האם אפשר לשלם שכר לחבר ועד או לבעל תפקיד?

עמותה יכולה להעסיק עובדים ולשלם לספקים, אך תשלומים לחברי ועד, לחברי ועדת ביקורת, למייסדים ולקרובים דורשים בדיקה זהירה.

צריך להבחין בין שכר עבודה, תמורה עבור שירות מקצועי, גמול מותר, החזר הוצאות ותשלום שאינו מותר. כמו כן יש לבחון ניגוד עניינים, אישורים מתאימים, סבירות התמורה ואופן קבלת ההחלטה.

אין לאשר תשלום לבעל תפקיד רק משום שהוא השקיע זמן רב. תשלום שאינו מתועד ומאושר בדרך הנכונה עלול לפגוע באישור הניהול התקין ובאמון התורמים.

טעויות נפוצות בניהול מלכ״ר

מתייחסים לכל תקבול כתרומה

תשלום עבור שירות, אירוע או מוצר אינו בהכרח תרומה, גם אם הגוף משתמש בכסף למטרה ציבורית.

מניחים שכל הכנסה פטורה ממס

פעילות עסקית או הכנסות מסוימות עשויות להיות חייבות במס. יש לבדוק את מהות הפעילות ולא רק את צורת ההתאגדות.

לא מפרידים בין כספים מוגבלים לכספים פנויים

כסף שניתן לפרויקט מסוים אינו תקציב כללי. שימוש שלא בהתאם לתנאים עלול ליצור הפרה מול התורם או הגוף המממן.

מבטיחים זיכוי לפי סעיף 46 לפני קבלת האישור

רישום כעמותה או כמלכ״ר אינו מספיק. יש לבדוק אישור תקף במערכת רשות המסים.

לא מעדכנים את מערכת הקבלות לדיווח תרומות

משנת 2026 מוסד בעל סעיף 46 נדרש לדווח על כל תרומה. מערכת שאינה ערוכה לכך עלולה ליצור עבודה ידנית וטעויות.

מערבבים בין ניהול לביקורת

ועדת הביקורת אינה חלק מהנהלת העמותה. עליה לבחון את ההתנהלות באופן עצמאי ולא לאשר בדיעבד החלטות שבהן השתתפה.